פנייתך התקבלה
בהצלחה
הרשמה לניוזלטר
אני מסכים לתנאי התקנון
צוללנית שהשתתפה בחיפוש הנעדרים בכנרת: "לא מבינים את הסכנה"

נורית כהן, צוללנית זק"א בת 52, לא חשבה שאת חופשת חול המועד פסח היא תעביר מתחת למי הכנרת העכורים במרוץ נגד הזמן אחר שלושת הצעירים שטבעו באגם. "כשקראו לנו לשטח ידעו שהסיכוי למציאתם בחיים הולך ופוחת. אצלנו כל הצלחה מהולה בעצב"

מאת // אור רביד - אתר וואלה 03.05.2017

נורית כהן, בת 52 ממודיעין, לא חשבה שאת חופשת חול המועד פסח תעביר בכנרת, מתחת למים, במרוץ נגד הזמן לאיתורם של שלושת הצעירים שטבעו באגם. "היינו במהלכו של טיול משפחתי מורחב בנגב בעין עקב כשלפתע החלו להגיע הודעות בדבר הטביעות בכנרת. כמה שעות לאחר מכן כבר היינו שוב בבית ממודיעין, במקום להמשיך ולטייל, ויצאתי לכיוון הכנרת", מספרת כהן, צוללנית בארגון זק"א.


"צריך להבין שמדובר בזירה קשה מהרבה בחינות. תנאי השטח אינם פשוטים, המים המתוקים מאוד עכורים. יחד עם הזרמים, הגלים, הבוץ והרוחות שהיו בכנרת בתחילת החיפושים, נקודת הפתיחה הייתה קשה מאוד", הוסיפה. החיבור של כהן, עובדת סוציאלית ומטפלת באמצעות מים במקצועה, לזק"א הגיע מהרצון להתנדב. "מגיל צעיר אני זוכרת את עצמי במסגרות התנדבותיות, בתנועות נוער וכמורה חיילת בצבא. אני בוגרת קורס אמבולנסים והתנדבתי גם במרכז סיוע של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, וכך גם חינכתי את בנותיי".

 

 

לדבריה של כהן, רק כדי להתחיל ולראות משהו מתחת למי הכנרת נאלצו הצוללנים לרדת לעומקים של יותר מ-15 מטרים. "ללא מיומנות צוללנים מתחילים יכולים לקבל ורטיגו ואף להיפגע בצלילה מסוג זה", אמרה. לדבריה, כמות גדולה מאוד של מתנדבים "נקראו לדגל" והגיעו לסייע ליחידות ההצלה במבצע החיפושים שארך שבעה ימים. "סירות, אופנועי ים, והמון אוכל למתנדבים היו שם. זה היה מחזה מדהים, ארץ ישראל היפה במיטבה, יחד עם העצב הגדול על כך ששלושה צעירים שהגיעו לחוף כדי לחגוג כבר לא אתנו וזה קורע לב".

 

לדבריה של כהן, מלבד סיפורי הטביעה הטראגיים של לירון כראדי, איתמר אוחנה ונחמן איטח, אירעו בכנרת בחג יותר מ-80 מקרי טביעה שהסתיימו בנס. "הכנרת הייתה מלאה ברוחצים ובחוגגים. אירעו הרבה מקרי טביעה, וחשוב לזכור שברובם שירותי ההצלה הצליחו להציל את הרוחצים", היא מבהירה. "אנשים לא מבינים את הסכנות שאורבות בכנרת. היא אולי נראית שלווה וידידותית, אבל ברגע שנכנסים לתמונה הרוחות החזקות והזרמים האדירים ואתה מבין כמה אנחנו קטנים מול איתני הטבע".




"לזק"א קוראים בדרך כלל לשטח רק שיודעים שהסיכויים למציאתם של נעדרים בין החיים הולכים  ופוחתים. אנחנו עושים את המקסימום כדי לכבד המתים ונעשה הכול כדי למלא את מצוות הבאת המת אל קבורתו. אצלנו כל הצלחה תמיד מהולה בעצב", היא אומרת. "כשאתה מתנדב במד"א אתה יודע שיש לך סיכוי להציל חיים. פה לצערי אתה יודע לאיזה כיוון אתה הולך".

 

החיפושים אחר אוחנה, בן 19 מקריית שמונה, כראדי, בן 17 מנתניה ואיטח, בן 21 מביתר עילית, נמשכו שבוע ימים עד שגופתו של אוחנה הייתה האחרונה להימשות מהמים. השלושה נסחפו על גבי מזרני ים בחוף לבנון שבכנרת בשלושה מקרים שונים.




לקריאת הכתבה באתר וואלה לחץ כאן