ביום שלישי, כ"א באב תשס"ג, סמוך לשעה 19:00, עלה מחבל מתאבד לאוטובוס קו 2 של אגד, שהיה עמוס בנוסעים, משפחות וילדים שעשו את דרכם בעיר בימי בין הזמנים. כשהאוטובוס הגיע לצומת הרחובות שמואל הנביא ומשה זקס בירושלים, הפעיל המחבל מטען חבלה רב-עוצמה. בפיגוע נרצחו 23 בני אדם הי"ד, בהם תינוקות, ילדים, נשים וגברים, ולמעלה מ־130 בני אדם נפצעו.

כוחות ההצלה, הביטחון והרפואה הוזעקו למקום בתוך דקות. מתנדבי זק"א שהגיעו לזירה ניצבו מול אחד מהזירות הקשים שידע הארגון באותם ימים, ופעלו במשך שעות ארוכות בטיפול בכבוד המת, באיסוף הממצאים ובהבאת הנרצחים לקבורה על פי ההלכה, תוך ליווי המשפחות בשעותיהן הקשות ביותר.

במהלך השנים הפך אסון קו 2 לאחד הסמלים הכואבים של גל הטרור שפקד את מדינת ישראל בתחילת שנות ה־2000. גם בחלוף 23 שנים, רבים ממתנדבי זק"א שפעלו בזירה נושאים עמם את הזיכרונות הקשים מאותו ערב.

בנצי אוירינג, מפקד זק"א מחוז ירושלים, שטיפל בזירת הפיגוע, שיתף:
"אסון קו 2 היה מהאירועים הקשים ביותר בהם טיפלנו במחוז ירושלים במהלך האינתיפאדה. רבים מהמתנדבים שפעלו בזירה עדיין זוכרים כל פרט – את הקריאה הראשונה במוקד, את ההגעה לזירה ואת המראות הקשים. כשאני הגעתי לזירה התחלנו בהחייאה לתינוק בן 11 חודשים, ליבו שב לפעום לרגע ואז נדם והוא נפטר. כמעט כל יום שאני עובר שם אני נזכר בפיגוע ומתפלל שלא נדע עוד זירות כאלה".