זק"א החלה כקבוצת מתנדבים שהתקבצה על מנת לעזור לחלץ שרידי גופות מהתקפת הטרור על קו 405 בשנת 1989. בשנת 1995 הם הוכרו רשמית על-ידי ממשלת ישראל ועבדו בצמוד למשטרת ישראל, מסייעים קורבנות אסון. במסגרת הסדרת מעמדם הם גויסו למשמר האזרחי תחת השם זק"א – זיהוי קורבנות אסון. מאוחר יותר, בעקבות התרחבות פעילותם, הם נהיו ארגון התנדבותי עצמאי, אם כי עדיין הם שומרים על קשר עם המשטרה ומסייעים לה.

הפעילות של זק"א התרחבה באופן דרסטי בתקופת אינתיפאדת אל-אקצא (אוקטובר 2000 ואילך). גל הטרור הפלסטיני ובייחוד פיגועי ההתאבדות הכמעט יומיים שיצרו זירות אסון רבי נפגעים, סיפקו למתנדבי הארגון עבודה רבה וגופות רבות לטפל בהן. האופן המקצועי והמסור שבו ביצעו חברי זק"א את עבודתם, והתמודדותם אצילת הנפש עם המראות הקשים, גרם לגל של הערכה והערצה אליהם בקרב כלל הציבור הישראלי – חילוניים, דתיים וחרדים כאחד. כתוצאה מפעילות זו נחשבים מתנדבי זק"א גם כמסייעים לחיזוק כושר העמידה של החברה הישראלית באינתיפאדה.