ר' יצחק ז"ל נולד בכ"ב באדר תשי"ג לאביו ר' אלטר אברהם ז"ל בעיר טבריה, את שנות ילדותו עבר בעיה"ק צפת ת"ו, שם בבית הוריו היו מתארחים בחודשי הקיץ רבים מגדולי ישראל, והוא היה משתעשע על ברכיהם וחוזה בזיו פניהם הטהורות.
למד והתחנך בת"ת "בעלזא", ולאחר מכן כשעברה משפחתו לגור בעיה"ק ירושלים ת"ו למד בת"ת "שילה". את ימי בחרותו השקיע בלימוד תורה בישיבות הקדושות "אור ישראל" הקטנה" וכנסת ישראל – חברון" הגדולה. עם גיוסו לצבא שימש ברבנות הצבאית כמשגיח כשרות ואיש חברה קדישא.
לימים נשא לאשה את בתו של הרה"ח ר' צבי ליבוביץ זצ"ל, ועבר להתגורר בקרית אתא. משהבחין כי אין במקום מקווה טהרה ראוי, עמל ויגע בעניין עד לתיקונו.
לפני כעשרים שנה העתיק את משכנו לעיה"ק ירושלים ת"ו, שם הקים בית הכנסת עם חבריו, ומסר את נפשו על סידורו, קיומו והרחבתו למען המתפללים.
ר' יצחק ז"ל שימש כמשגיח בישיבות הקדושות" "באר יעקב", "אחיעזר" באשקלון ו"איתרי" בירושלים, לאחר-מכן קבע את מקומו כמלמד בת"ת כנסת יהודה שבירושלים עד יומו האחרון. אהבתו לתלמידיו היו לשם דבר, לעולם הם היו מול עיניו ובכיסיו היו מוכנים מתנות וסוכריות בעבור הילדים המצליחים. הוא ידע לרתק אותם בסיפורי צדיקים, ובשיעורי דעת בנושאים מגוונים המרחיבים דעתם של אדם ובפרט ילדים, ובהם התענגו מאוד.
גם את חבריו המלמדים העריך מאוד, כיבדם מאוד ותמיד חיפש דרכים איך להיטיב וליהנות אותם. היה איש חסד נפלא, במהלך השבעה, לניחום האבלים הגיע יהודי וסיפר כי הוא איננו מכירו אולם לפני כשנתיים הוא פגשו ביום חורף בשכונת גאולה בירושלים, וניגש אליו ואמר לו ר' יהודי קר לי, ר' יצחק ביקשו להתלוות אליו ונכנס לחנות אדון בתחילת רחוב מאה שערים, וביקש מבעל החנות (גם הוא מתנדב זק"א…) לעזור לו לחמם את היהודי, אם אתה בעל החנות תוריד את הרווח שלך גם לא תפסיד אני ישלם את המעיל מכיסי הפרטי וכך היה. כאיש חסד היה מעורה ומתנדב גם בארגונים שונים כגון "זק"א ו"לב מלכה".
מתנדבי זק"א העלו על נס את ר' יצחק ז"ל, כמתנדב צנוע ועניו, מתנדב לדוגמא, עושה את עבודת הקודש במסירות נפלאה ובמקצועיות כשהוא בורח ממצלמות ומשתדל לא לבלוט על פני האחרים, בצוות ירושלים בו התנדב מאז הקמתו היו המומים ומזועזעים מפטירתו בטרם עת בצורה טראגית שכזו.
"זו אבידה גדולה לצוות ירושלים, איבדנו חבר יקר ואיש חסד של אמת ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו", ביכה אותו אחד מראשי הארגון.
ר' יצחק ז"ל היה מקורב מאוד לכ"ק האדמו"ר הרה"ק ר' חיים מאיר מויז'ניץ זצוק"ל, ולאחר פטירתו אצל כ"ק האדמו"ר מסערט ויז'ניץ שליט"א, בשבתות וחגים התפלל בביהמ"ד סערט ויז'ניץ ברחוב גרוסברג בירושלים, ומהר מאוד נתחבב מאוד על כולם, שמחתו בשמחת תורה היתה ידועה, והיא שעוררה את הקהל כולו לרקידה ושמחה של מצווה עם התורה.
במשך כל ימי חייו הקפיד לקבוע עיתים לתורה ובשנים האחרונות למד מידי יום חמשה דפי גמרא פעמיים שיעור דף היומי בבוקר ובין הערביים ובנוסף למד לפי תוכנית לייקווד חזרה כל יום על שלושה דפי גמרא מדף היומי של ימים ושבועות עברו.
היה בעל לב טוב, אוהב את הבריות, במאור פנים ובחיוך היה משפיע לכל אחד הרגשה נפלאה של חמימות וקרבה, ידיד אמת לכל אחד באשר הוא, מעביר על מידותיו באופן מיוחד ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.
פרשה בפני עצמה היא מסירותו העצומה לחמיו זצ"ל, שחי בביתו למעלה מ-18 שנים, היה מטפל בו כבן לאביו במסירות נפש ממש, תמיד היה דואג לצרכיו ומכבדו יותר מגופו.
לפני שבוע בשבת קודש פרשת מטות מסעי שהה במלון כינר שעל שפת הכנרת, בעת שאשתו המשמשת כמרצה בכירה בארגון "ערכים" קירבה אנשים תחת כנפי השכינה שהתה במקום בעת סמינר מיוחד, בשעות אחה"צ תוך כדי לימוד דף היומי החל חש שלא בטוב, ותוך זמן קצר נדם ליבו לעיני בתו והשיב את נשמתו לבוראו בשעת רעוא דרעוין.
אשתו הרבנית אסתר דיאמנט תחי' עמדה כל השבת בסמוך לגופת בעלה תוך דאגה שלא יחללו את השבת בגללו, כדי לא להפריע לנשמתו. עם צאת השבת יצא המתנדב מיכאל גוטויין עם צוות זק"א לטפל בגופתו של המתנדב, במהירות שיא כדי שלא להשהות את הקבורה, הוא הובא לעריכת הטהרה בירושלים.
עוד במוצאי השבת יצאה הלווייתו רווית היגון מבית ההלוויות שמגר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות.
ת.נ.צ.ב.ה.